Down There

שנטל אקרמן כלל לא רצתה לעשות סרט על ישראל, כפי שהציע לה המפיק שלה. אבל אז היא הוזמנה ללמד באוניברסיטת תל-אביב ולקחה עמה מצלמה. היה זה באמצע שנת 2005, ימי ההודנה, אך הסרט הזה לא נועד להרהר בפוליטיקה האזורית. אקרמן, כהרגלה, אינה בוחרת בדרך הקלה: את המצלמה היא כולאת בדירתה, שם היא מצלמת מחלונה את חלונות השכנים ומקריאה קטעים מיומן שהיא כותבת - יומן ובו הערות על יהדות, על קולנוע, על משפחתה.