בסרט ״שינה״ מ 1964, מצולם ג׳ון ג׳ורנו, אהובו של אנדי וורהול דאז, כשהוא ישן. אורכו של הסרט 5 שעות ו 20 דקות והוא מורכב מכמה שוטים ערוכים בלופ. וורהול הורה לשרה דולטון, שערכה את הסרט, להשמיט צילומים שמכילים יותר מיד תנועה. למרות שהסרט צולם ב 24 פריימים לשניה, המהירות הסטנדרטית לסרטי סאונד, הוא מוקרן בקצב איטי יותר של 16 פריימים לשניה, תקן ישן יותר לסרטים אילמים.
top of page
bottom of page